חזרה
למאמרים
הילד שלי לא אוכל - טיפול הומאופתי בבעיות אכילה.
איתן בן 5 שוקל 11 ק"ג ואוכל רק מעדן שוקו, ושניצל. פעם אכל גם
ביצים והיום - לא. ירקות איננו אוכל בכלל. בגיל 4 חודשים כשקבל תחליף
חלב הפך להיות סגול והקיא. מאז לא שותה חלב.
בגן הוא בין הילדים הגבוהים. במשקלו הוא בין הרזים.
ילדים בריאים נחנים בתאבון בריא. הם סקרנים לגבי מאכלים חדשים ויש
להם העדפות והתנגדויות ברורות. במשקלם הם בעקומת הנורמה וגובהם בהתאם.
אימהות רבות, מודאגות בקשר להרגלי האכילה של ילדהן. הן מודאגות שמא
אינם אוכלים מספיק ויטמינים או חלבונים. הן "משתגעות" כשהילד
אוכל כל יום רק צ'יפס ונקניקיה, הן מוטרדות כשהילד שותה מעט מדי.
בבואי לטפל במקרים של בעיות אכילה אני מבררת מלכתחילה את המצב לאשורו
מבחינת המדדים האוביקטיביים (גובה ומשקל) ומבחינת כמות הקלוריות-מה
הילד אוכל באמת. רק כשנתונים אלה מול עיני אני "מוכנה" להצטרף
להיסטריה האימהית.....
בררתי בטלפון את הנתונים הללו עם אימו של איתן והסכמתי שהמצב לא תקין.
הזמנתי האם לשיחה ואת איתן לשעה של משחק, ציור ודיבור.
בשעה היעודה איתן מגיע עם אמו ואחותו הקטנה. על השולחן בקליניקה יש
משחקים וצבעים אבל הוא לא נוגע בהם. אפילו במכוניות אותן הוא מאד אוהב,
הוא נוגע בחטף וחוזר להצמד לאמא. אחותו הקטנה יושבת על ברך אחת והוא
"תופס" את הברך השניה. כשנכנס לחדר היו אוזניו אדומות ואמו
צינה שהן מאדימות כתוצאה מבישנות-הוא מסמיק באוזניים...לשאלותי הוא
כמעט ולא עונה ואמו עונה לכל השאלות במקומו.
האם מספרת עליו שהוא ילד אינטליגנטי מאד בעל זיכרון יוצא דופן וגם
ביישן מאד. בחגיגות בגן הוא לא מוכן להשתתף ובסיטואציות חדשות כמו
כאן בקליניקה לוקח לו הרבה זמן להפשיר.
הוא אוהב להיות נקי ולא נוגע בחומרים מלכלכים-לפעמים בודק בקצה האצבע.
בקיץ הולך עם גרביים כי לא אוהב שהחול נוגע לו בעור. הוא רגיש למגע
הבגדים על העור –לא אוהב פתקים או כפתורים. הוא רגיש גם לרעש. הוא
עקשן מאד ורוצה דברים בצורה קבועה.
התפתחותו היתה תקינה. הלידה היתה קלילה וגם ההריון קל ונעים. ינק עד
גיל 3.5 חודשים.
הוריו נפרדו לפני כשנה וגם קודם לכן היחסים בינהם היו מעורערים.
יש לו הרבה פחדים-מכלבים מדרקון ועטלף. פעם חלם שצב מסתכל עליו ולפני
שבוע היה לו חלום מאד מפחיד שאמא שכחה אותו באוטו....
זאת היא האינפורמציה הרלוונטית שנאספה בפגישה בת כשעה.
כהומאופתית חשוב לי להבין את המקרה לעומקו. איתן מצמצם את רשימת המאכלים
שהוא מוכן להכניס לפה וגם האינטראקציה שלו עם העולם מצומצמת למקומות
ואנשים מוכרים. הוא יוצר ביומיום שלו סיטאציות שחוזרות על עצמן כדי
להיות מוגן. האוזניים שלו "צועקות" במצב חדש ומפזרות חום.
החלום של איתן הוביל אותי להבנה יותר עמוקה של המצב שלו - בחלום המפחיד
אמא שכחה אותו באוטו - במילים אחרות-היא "נטשה" אותו....
חלומות מביאים איתם פעמים רבות הבנה למצב החיים החבוי שלנו-מעין הצצה
לתוך התת מודע. בקליניקה איתן לא עוזב את אמו במשך הפגישה כולה וגם
הסיטואציה הזאת משדרת את אותו חשש חבוי שעלה בברור בחלום.
התאמתי תרופה ל"תמונה" הזאת של חווית הנטישה-את התרופה מכינים
מצמח הכלנית, אבל כמו כל תרופה (רמדי) הומאופתית אחרת אין בה כל הרכב
כימי של הצמח אלא מידע אנרגתי בלבד. התרופה הזאת תותאם לכל מצב שבו
יש חווית נטישה (כששאר הסימפטומים תומכים בכך). הסימפטומים החיצוניים
יכולים להיות שונים ממקרה למקרה. אצל איתן הסימפטום המוביל היה תאבון
מועט אבל התרופה הזאת, מתאימה גם למקרים שבהם יש נזלת מרובה, דלקות
עיניים או קלקול קיבה.
איתן קבל את התרופה בצורת סוכריות קטנות למציצה ונטל אותן פעם אחת
בלבד!.
אימו קבלה עיצה-להפסיק לעשות מהאוכל נושא חשוב....מסתבר שחיזקתי את
דעתה בנידון כך שהעיצה התקבלה בשמחה.
לאחר שבועיים בדיוק קיבלתי הודעה בתא הקולי שלי וזו לשונה מילה במילה:
שלום עירית, אני נדהמת מעוצמת פעולתה של התרופה. בשבועיים האחרונים
איתן עלה במשקל בק"ג אחד. בשנתיים האחרונות הוא לא עלה בכלל...ולא
רק זאת,, הוא אוכל יותר עדיין לא מגוון אבל אתמול בארוחת הערב אמר
לי כמה פעמים, "אמא האכל נורא טעים לי..." זה משהוא שאני
לא רגילה לשמוע ממנו....הוא גם הולך כל יום לחברים אחה"צ, לבד!
זוהי דרך פעולתה של ההומאופתיה הקלאסית : מהירה, עדינה ומדויקת.
לד"ר סמואל הנמן מייסד ההומאופתיה הקלאסית חגגנו החודש יום הולדת
250. כך מתאר הנמן את הריפוי בפרק השני של האורגנון :
האידאל העליון של הריפוי הוא להביא להבראה מהירה, עדינה, וקבועה, להחזיר
לחולה את בריאותו ולסלק את המחלה בכללותה. זאת יש לעשות בדרך היעילה
והאמינה ביותר, תוך גרימת נזק או אי נוחות מינימלים ועפ"י עקרונות
ברורים ומעשיים.
חזרה למאמרים
|
