מהי הומאופתיה קלאסית

ההומאופתיה הקלאסית פותחה לפני 200 שנים ע"י ד"ר סמואל הנמן - רופא, רוקח וכימאי גרמני.

בעבודתו במפעל לייצור כינין (תרופה נגד מלריה) הוא שם לב לתופעה מעניינת. הכינין יצר אצל עובדי המפעל תופעות דומות למחלת המלריה (חום וצמרמורות). התופעה עיניינה אותו והוא בחן ובדק חומרים נוספים ומצא את אותה תופעה והבין ש: חומר שמייצר סימני מחלה באנשים בריאים יכול לרפא את אותם סימפטומים באנשים חולים.

העיקרון הזה נקרא - דומה בדומה ירפא.

 

הנמן גילה עוד שכל חומר שעובר דילול וניעור איננו מייצר תופעות לווי לא רצויות ונושא בחובו אך ורק את היכולת המרפאה. זהו ה"פוטנץ" ההומאופתי.

ד"ר סמואל הנמן פרסם את תצפיותיו והבנותיו בספר שנקרא האורגנון ההומאופתי. ספר זה מוגש לקוראי האתר בתרגום שלי.

במשך 200 השנים האחרונות פותחה ההומאופתיה והועמקה ההבנה שלה אך היא עדין נשענת על אותן הנחות יסוד.

במקביל צצו פיתוחים נוספים כמו הומאופתיה צרפתית מודרנית או הומוטוקסיקולוגית. אלה עושים שימוש בהכנות/פוטנצים ההומאופתיים אך לא נשענים על עקרונות היסוד של ההומאופתיה הקלאסית.

הראיון ההומאופתי

ההומאופת צריך להבין את "המערכת" התת מודעת של האדם. את התחושה הפנימית שגורמת לו לחוות את החיים כפי שהוא חווה. תחושה זאת כשאיננה מותאמת למציאות האובייקטיבית יוצרת "צרימות" שמתבטאות בחולי גופני או נפשי. לדוגמא: אדם אמיד שפרנסתו מצויה בידו חי בתחושה פנימית של עוני שמתבטא בחסכנות וקמצנות.

ההומאופת מכוון את הראיון להבנה של העולם הפנימי הזה והתרופה ההומאופתית תותאם בצורה המדויקת ביותר לתחושה הבסיסית שמלווה אותו. תרופה שהותאמה כך תביא להקלה וריפוי של סימפטומים וגם לתחושת אנרגיה ושיחרור כלליים.

את ההבנה הזאת פתח בשנים האחרונות הומאופת הודי דגול - ד"ר רג'אן שנקרן שבדרכו אני עובדת.

» מאמרים